הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
1285. ע"נ 95/*** ב"י יפעת נ' קצין תגמולים
בחיל החימוש, נתגלתה אצלה מחלת מיאסטניה גרביס. את ערעורה תומכת המערערת בחוות דעת רפואית של הנוירולוג – ד"ר קוריצקי …. ד"ר קוריצקי כותב כי הגורם האטיולוגי של מיאסטניה גרביס אינו גורם אחד. בעבודות שנעשו מעלים החוקרים אפשרות שזיהום חיידקי מסויים יכול להיות גורם להתפתחות המחלה, באופן שנוגדנים המתפתחים לפעולה כלפי פולש זר, תוקפים גם חלק מן הגוף עקב מהנב אנטיגני דומה בין הפולש הזר והגוף, כך שהנוגדנים המיועדים ללחום בפולש הזר, אינם מבחינים בין הגורם הזר לעצמי. פרופ' ברהם סוקר את העבודה של הנוירולוג ג'ון ניוסאם – דיוויס מאנגליה, ומציין שמאותה עבודה, נסיונות לייחס את תחילתה של המחלה לזיהומים ויראליים היו ללא הצלחה. פרופ' ברהם עונה בחקירתו הנגדית כי במהדורה השישית של ספר הלימוד של המחברים אדמס וויקטור על "עקרונות הנוירולוגיה" מהדורה שישית משנת 1997 לא נזכר גורם חיידקי כאחד הגורמים למחלה. משלא הוכיחה המערערת זיהום כלשהו כתוצאה משירותה הצבאי הרי שלא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח קשר סיבתי בין מחלתה לבין שירותה הצבאי. ד"ר קוריצקי מטעם המערערת כותב כי קשה להוכיח קשר ישיר בין הזיהום והופעת המחלה וקיימת אפשרות תאורטית כי גורם זיהומי יכול לגרום לתחילת הליך יצירת המחלה. אפשרות תאורטית אינה מרימה את נטל ההוכחה המוטל על המערערת להוכיח כי מתקבל מאוד על הדעת שקיים קשר סיבתי בין השרות הצבאי לפרוץ המחלה. מעדיפים אנו את חוות דעתו של פרופ' ברהם, מומחה המשיב על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת, באשר נסמכת היא על הספרות המקובלת לפיה לא ידועים הגורמים והסיבות לתחילת התהליך האוטואימוני המביא להופעת תסמיני המחלה. גם ד"רקוריצקי מסכים לכך וההשערה שהוא מעלה גם אם השערה זו מועלית על ידי אחרים, אין בה די כדי להוכיח קשר סיבתי לפי הפסיקה. כאשר משתמש המומחה מטעם המערערת במונח "לא ניתן לשלול" אין בכך כדי להרים את נטל ההוכחה החל על המערערת.
2473. ע"נ 00/*** ר"ש נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי 19.2.09
המערער לוחם בהנדסה קרבית שתנאי שירותו כללו מאמצים פיסיים מתח ותנאי מזג אוויר קשים. ההופעה הראשונה של המחלה היתה ראייה כפולה. ד"ר קוריצקי קבע כי מדובר במחלה אוטואימונית ומאמץ גופני המלווה בעקה נפשית גורם למחלה אשר הינה גנטית. עוד ציין כי מתקבל מאוד על הדעת כי המחלה נגרמה ע"י וירוס. הועדה קבעה כי "מתקבל מאוד על הדעת" אינו מספיק מבחינת כמות ההוכחה הנדרשת. אין אסכולה רפואית שתומכת בקשר סיבתי בין מיאסטניה גראביס לבין תנאי השירות. הערעור נדחה.
3024. ע"נ 07-08 – **** ע"ק נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' שר. 5.9.11
מיאסטניה גרביס. הועדה מינתה את פרופ' רכס כמומחה מטעמה. חוות דעתו היתה שהגורמים למחלה אינם ידועים, אך מתח נפשי אינו אחד מהם. סקר את הספרות הרפואית והיא "שותקת" לגבי השפעת מתח נפשי. שתיקת הספרות אינה יכולה לבסס אסכולה.
3428. ע"נ 14 – 06- ***** ח.א נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' מזרחי. 10.12.17. פורסם בנבו.
מיאסטניה גרביס ועומס גופני ונפשי. המערערת לקתה במיאסטניה גרביס בעת השירות הצבאי. היתה בטירונות קרבית (קרקל) והמחלה פרצה כחודשיים לאחר הגיוס. המומחה מטעם המערערת פרופ' פלכטר, המומחה מטעם המשיב פרופ' שדה.
הועדה קיבלה את טענות המערערת במישור העובדתי כי בתקופת הטירונות היתה נתונה ללחץ ניכר, הן פיזי והן נפשי, אשר הלך והתגבר עם חלוף השבועות, עד שהגיע לשיא בשבוע השדאות. בשבוע זה החלה המערערת לסבול מקושי בביצוע המשימות.
פרופ' שדה שלל קשר בין דחק והמחלה וקבע כי לכל היותר המאמץ הביא לחשיפת המחלה אך לא גרם לפריצתה וכי לחץ גופני יכול להגביר את תסמיני המחלה.
הועדה סקרה את הספרות הרפואית עליה הסתמך המומחה מטעם המערערת וקבעה כי לא הוכחה אסכולה התומכת בטענותיו. עם זאת, בבדיקת הקשר הסיבתי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, נקבע כי קיים קשר כזה.
"אכן, המחלה התפרצה אצל המערערת תוך כחודשיים מתחילת שירותה ועל פי ההלכה הזמן הקצר מקנה משקל לטענתה בדבר קשר סיבתי בין המחלה לבין השירות הצבאי. אולם מרכיב הזמן אינו חזות הכל ויש להוסיף לו גם מרכיב רפואי התומך בקשר סיבתי עובדתי-רפואי. כאמור לעיל, הספרות הרפואית המקובלת לא תומכת בקשר ישיר כזה, או למצער מציינת אפשרות לקשר שכזה.
אלא שאין הדבר שנוי במחלוקת כי מאמציה של המערערת, לפחות בפן הפיזי אם לא הנפשי, הביאו להופעת התסמינים של המחלה בעת השירות הצבאי הקצר שחוותה וביתר שאת נוכח מאמצים אלה- תסמינים שלדעת פרופ' שדה היו מופיעים במוקדם או במאוחר בבחינת "BAD LUCK". קרי, מאמציה של המערערת הביאו לכל הפחות להאצת הופעת תסמיני המחלה. לא ניתן לדעת מתי היו אלה מופיעים מצד אחד, אם בכלל, ואילו מן הצד השני ברור לכל כי התסמינים הופיעו לאור מאמץ פיזי בעת השירות הצבאי.
לדעתנו, חשיפת תסמיני המחלה בראי מאמציה של המערערת בעת השירות הצבאי הקצר[1], הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, בצירוף הסטטיסטיקה כי נשים בטווח גילה של המערערת חשופות יותר ללקות במחלה, ותוך הפעלת שכל ישר- צריכים להוביל למסקנה כי קיים קשר "מתקבל על הדעת"[2] של גרימה בין השירות הצבאי לבין המחלה ככזו, אשר אינה אלא מחלה אוטואימונית-קונסטיציונאלית, אשר יצאה מהכוח אל הפועל.
אשר על כן אנו מבטלים את החלטת המשיב וקובעים כי המערערת לקתה במחלה בעת שירותה הצבאי ועקב שירותה הצבאי".
[1] רע"א 8077/96 קריספיל נגד ק"ת, פ"ד נא (2) 817, רע"א 2027/94 קליג נגד ק"ת, פ"ד נ(1) 529.
[2] ע"א 472/89 ק"ת נגד רוט, פ"ד מח(5) 203, ולאחרונה ע"א 36790-05-16, פלוני נגד ק"ת, [פורסם בנבו] פס"ד מיום 23.11.2017.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
