הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
1069. ע"א 00/**** ש"א נ' קצין תגמולים
החוק קובע כי לכל פגימה יש לקבוע דרגת נכות נפרדת. בהתאם לזאת התפתחה הפסיקה כי כל פגימה שאינה בגדר סימפטום למחלה מסוימת, יש לקבוע בגינה דרגת נכות נפרדת. ר' כוונתי ל-3 פס"ד של ביהמ"ש העליון שהם: בג"ץ 191/95 שוורץ נ' הועדה הרפואית, פ"ד יט(3) 544 , ד"נ שוורץ נ' הועדה הרפואית, פ"ד כ(1) 424 וע"א 650/72 טובה אדלר נ' הרשות המוסמכת, מיום 19.9.74 שלא פורסם.
לכן, אם אמנם יש פגיעה כלייתית חייבים לקבוע דרגת נכות נפרדת, ולא לכלול אותה ביתר לחץ דם. פרופ' רביד טוען שהפגיעה בכליות היא כבר פגיעה באברי מטרה, משמע היא אינה סימפטום ליתר לחץ דם אלא היא כבר פגיעה של ממש.
1380 ע"א 02/**** ש"א נ' קצין תגמולים
סבורה אני כי הסתמכות הועדה על מכתבה של ד"ר זוין, הרופאה המטפלת, לפיה מצב הכליה המושתלת "די יציב" ואין עקבות חלבון בשתן, כמו גם על תוצאות הבדיקות מיום 6.1.02, בהם נמצא שיפור מסוים ברמת הקריאטנין, איננה מבוססת דיה. סבורה אני כי קביעת אחוזי הנכות לנכה מושתל כליה על יסוד מכתבה של ד"ר זוין ואפילו על תוצאות הבדיקות שנערכו במועד מסוים עלולה לגרום עוול לנכה. נראה כי קביעת אחוזי הנכות בנסיבות אלה, מן הראוי שתהיה מבוססת על נתוני בדיקות מקיפות, שיאפשרו לועדה לקבל נתונים רבים ומבוססים. נראה לי כי מן הראוי להחזיר את התיק לועדה הרפואית העליונה על מנת שתבדוק שנית את המערער ותתייחס בשנית לקביעת אחוזי הנכות, בגין מ.א. השתלת כליה.
קביעת הועדה ביום 25.6.02, לפיה "לחץ הדם הוא בגדר הנורמה תחת טיפול" לא נקבעה על יסוד הבדיקות אשר הועדה עצמה מצאה כי הן נחוצות, לצורך קביעת הנכות. לשון אחר, בלא לקבל תוצאות מעקב יתר לחץ דם, קבעה הועדה כי לחץ הדם הוא בגדר הנורמה. סבורה אני כי גם קביעה זו איננה מבוססת דיה, במיוחד כך שהועדה עצמה קבעה כי נזקקת היא למעקב ל.ד. על מנת לקבוע האמנם לוקה המערער ביתר לחץ דם. כטענתו.
3124. ע"ו 12 -12 – ***** א"צ נ' ק"ת , מחוזי ת"א, ש' וולצקי 24.4.13.
התיק חזר מביהמ"ש לועדה העליונה מספר פעמים. השאלה עליה היתה הועדה מחוייבת להשיב, מכח החלטה קודמת של ביהמ"ש המחוזי, היתה עניין לפרשנות התקנות. המערער מוכר בשל כריתת כליה בשעור נכות של 30%. סובל מיצור אבנים בכליה השניה ומטופל מדי פעם בחדר מיון בשל כך. עפ"י התקנות אם יש הפרעה בפעולת הכליה השנייה שעור הנכות הינו 60%, גם בהעדר קשר סיבתי בין ההפרעה בכליה הנותרת לנכות המוכרת או לתנאי השירות. הועדה הרפואית העליונה קבעה כי אין מדובר במצב של הפרעה בפעילות הכליה הנותרת, כי אצל המערער תפקודי הכליה הנותרת תקינים, ולכן אינו זכאי ל-60%. ביהמ"ש קיבל הערעור וראה בייצור האבנים "הפרעה בפעולת הכליה", לנוכח העובדה כי סעיף 9(22) קובע שעור נכות בשל אבן בכיליה "ללא הפרעה בתפקוד הכליה", מכך הסיק ביהמ"ש כי הפרעה ב"פעולת" הכליה הינו מושג רחב יותר מ"תפקודי הכליה". ביהמ"ש קבע בנסיבות העניין את שעור הנכות בעצמו, בשעור 60%.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
