אסכולות רפואיות והאפשרות לקביעת קשר סיבתי בהעדר אסכולה

הלכת בוסאני – מהי אסכולה רפואית ומתי מתקיים מצב של אסכולות רפואיות. מה המשמעות המשפטית של אסכולות. 

238. ד"נ  3/70קצין תגמולים נ' בוסאני פד"י כד (1) 637. מיום 2.6.70. פורסם בנבו 

במצב של תיקו וחוסר הכרעה בין שתי האסכולות יד הנכה על העליונה. מעמ'  641 למעלה משתמע כי התיקו נוצר ומאחר ולא הובאו כל נימוקים העשויים להראות שדעה אחת מקובלת יותר בעולם הרפואה או שהיא זכתה לתמיכה רחבה ונכבדה יותר מן האחרת. לא נאמר שאחת מן האסכולות אינה אלא דעת מיעוט או דעה מיושנת או יוצאת דופן או שהיא בחזקת שמא ואילו השנייה בחזקת ברי. (מכאן: אם דעה אחת מקובלת או מבוססת יותר לא ניתן לטעון לתיקו בין האסכולות!). 

השופט י. כהן (בדעת מיעוט): אינו מסכים לכך שכאשר הראיות שקולות יש להכריע לטובת הנכה. מהווה סטיה מהפסיקה שקבעה כי נטל הראיה מוטל על התובע תגמולים ואין הבדל בינו לבין הנטל המוטל על תובע במשפט אזרחי. 

יישום הלכת בוסאני

הדעות צריכות להיות שוות במשקלן. 

מחלוקת עקרונית על גורמי המחלה וטיבה ולא מחלוקת לענינו הספציפי של המערער

 

1865. ע"א  460/73 קרויטרו נ' קצין תגמולים, פד"י כט (1) 288. מיום 6.11.74. פורסם בנבו.

מחלת דלדול שרירים. הובאו חוו"ד סותרות על הקשר בין המחלה והמאמצים הגופניים בשירות. "בפרשת בוסאני פסקנו, כי במקום שקיימות שתי אסכולות רפואיות לגבי גורמי המחלה וחילוקי הדעות שבין הרופאים-המומחים לא יושבו, אין דוחים תביעתו של חייל בשל כך שלא שכנע את קצין התגמולים בצדקת האסכולה התומכת בתביעתו. אמת, שהחייל התובע חייב להוכיח את נכותו המזכה אותו בתגמול, אך כיצד יוכל הוא ליישב מחלוקת שבין בעלי תריסין במדע הרפואה ? מקום שגדולי הרפואה אינם יכולים להשתוות, אי אתה יכול להטיל על החייל גזירה שאינו יכול לעמוד בה. לגבי החייל התובע די בכך שהדעה המיטיבה עמו אינה מופרכת, או בלשון השופט ויתקון (בע'  643 , שם) שבהיות דעות המומחים שקולות, מצטמצמת חובת הראיה המוטלת על הנכה לכך שהוא יוצא ידי אחת מהן". שאם לא תאמר כן, תידחה תביעת תגמול של נכה כל אימת שחכמי הרפואה חלוקים". 

"המערער אינו חייב להוכיח שמאמציו הגופניים בשירות היו סיבה להתלקחות המחלה, ועשו את הנטיה החולנית בגופו למחלה פעילה. נטל השכנוע המוטל על התובע תגמול אינו כה חמור. די לו להוכיח שחכמי הרפואה מכירים בקשר שבין המאמץ הגופני לבין הנכות, ושדעתם אינה מופרכת מדעיקרא."

1866. ע"א  550/70 זלץ נ' קצין תגמולים, פד"י כה (1) 533 מיום 30.3.71. פורסם בנבו.

בעמ'  538 הסבר להלכת בוסאני . האסכולות צריכות להיות שוות במשקלן וראויות להתקבל במידה שווה. 

"בענין בוסאני, [2], הודגש, לא רק שבדבר סיבת המחלה או החמרתה היו לפני הוועדה שתי אסכולות רפואיות הסותרות זו את זו, אלא כי בהחלטת הוועדה (שבהחלטותיה אין דרכו של בית-המשפט להתערב) "לא הובאו כל נימוקים העשויים להראות, למשל, שהדעה, שד"ר פאליק דוגל בה, מקובלת יותר בעולם הרפואה מזו שהוצגה על-ידי ד"ר אנין וד"ר הקר, או שהיא זכתה לתמיכה רחבה ונכבדה יותר. לא נאמר בשום מקום שאחת האסכולות אינה אלא דעת מיעוט או דעה מיושנת או יוצאת דופן או כל כיוצא בזה. אף לא היה רמז שאחת מהן אינה אלא בחזקת שמא ואילו השניה בחזקת ברי. לדידינו, שתיהן ראויות להתקבל במידה שווה".

והנה, כפי שהסביר חברי הנכבד, השופט ברנזון, במקרה שלפנינו לא זו בלבד שרובן של חוות-הדעת הרפואיות העדיפו את הדעה השוללת קשר סיבתי בין גל וגל בתהליך המחלה הנדונה על זו הרואה קשר כזה, אלא שוועדת הערעור עצמה, שאף היא כוללת רופאים, העדיפה את הדעה מטעמים מפורשים וברורים. היה זה איפוא מקרה מובהק שבו הגיעה השאלה הרפואית להכרעתה בתחום הרפואי ולא נשאר מקום להתערבות בית-המשפט מטעמים שבתחום המשפטי.

1352. ע"א  395/73 ביהם נ' קצין תגמולים, פד"י כח (2) 408. מיום 3.6.74 פורסם בנבו.

מבחינים בין מחלוקת עקרונית על גורמי מחלה ועל מקורה, שאז מדובר באסכולות, לבין מחלוקת בענינו של חולה מסויים, שאז אין מדובר באסכולות אלא במחלוקת רפואית רגילה בה ועדת הערעורים יכולה להכריע. 

"במקרה שלפנינו אין מחלוקת בין הרופאים שכיב התריסריון נגרם, בדרך כלל, על-ידי גורמים קונסטיטוציונליים. אין גם מחלוקת ביניהם שקיימים יוצאים מן הכלל שבהם יכול אדם לחלות במחלה הנ"ל בעקבות לחץ ומתח נפשי. המערער לא הצליח להכניס את עצמו בין היוצאים מן הכלל הנ"ל, ורופאו ד"ר ג'ייקובס רק אמר שקיימת אפשרות כזאת במקרה דנא, בו בזמן שהרופאים האחרים (ד"ר גילון וד"ר מאיר) שללו אפשרות זאת במקרה שלפנינו. אין כאן התנגשות של אסכולות בענין "מקורה וטיבה של המחלה הנדונה בדרך כלל" אלא חילוקי-דעות בין רופאים בענין קביעת אבחנה במקרהו של חולה מסויים, ובענין כזה רשאית ועדת הערעורים, כפי שכבר הראינו מקודם, להעדיף דעתו של רופא אחד על משנהו מבלי שתתעורר על-ידי כך בעיה משפטית הניתנת לערעור בפנינו".

1876. ע"א  408/70 מאיר נ' קצין תגמולים, פד"י כה (1) 358. מיום 28.2.71. פורסם בנבו

אסכולות הן דבר נדיר. לא כל שתי דעות הינן אסכולות. 

צריך להיות משקל שווה לדעות (עמ' 362, דעת הרוב של השופט לנדוי). 

1877. ע"א  400/80 קצין תגמולים נ' שדה, פד"י לו (1) 576. מיום 14/01/82פורסם בנבו.

פרשנות להלכת בוסאני (בעמ' 583 ). 

"מאז הלכת בוסאני הידועה, ע"א 652/69 [9] וד"נ 3/70 [10], כשהמחלוקת הרפואית היא בין אסכולה "מקלה" לבין אסכולה "מחמירה" – דין הוא, כי יאמץ קצין התגמולים את הדעה המקלה עם החייל".

"….. ואשר להסתמכות על הלכת בוסאני, ע"א 652/69 [9] וד"נ 3/70 [10] הנ"ל, יש לדייק ולהדגיש, כי הלכה זו אינה שוללת סמכותם של קצין התגמולים ושל ועדת הערעורים להכריע לגבי איבחון המחלה וקביעת הקשר הסיבתי בינה לבין התוצאה. מה שנקבע שם הוא, כי כאשר קיימת מחלוקת כנה במדע הרפואה, מה הגורמים העשויים להביא להתפרצות מחלת הסכיזופרניה, אם רק מאורע מיוחד או מתח נפשי מיוחד הכרוך בשירות, או מספיק לכך מתח נפשי רגיל הכרוך בשירות, לא יכביד קצין התגמולים עולו עם התובע ויאמץ הדעה המקילה. או כאמור בד"נ 3/70 [10], בעמ' 640:נ "… נכה שהוכיח עובדות המזכות אותו לתגמולים אליבא דאסכולה 'המקילה' ולא הוכיח עובדות הדרושות אליבא דאסכולה 'המחמירה' – האם יצא ידי חובת הראיה המוטלת עליו? על שאלה זו ענה בית-המשפט בחיוב". וכך אמנם אושר גם בדיון הנוסף. וכמו בכל עניין אחר גם עניין בוסאני, ע"א 652/69 [9] וד"נ 3/70 [10] הנ"ל, לא נותק מהמסכת של העובדות הרלוואנטיות הן לעניין הממצאים הרפואיים והן לעניין תנאי השירות, שיצרו שם מצב של תיקו וחוסר הכרעה בין שתי האסכולות, ומשום כך ידו של הנכה על העליונה.

ואולם בשום פנים אין לומר, כי די לו לתובע להצטייד בחוות דעת, התומכת בתביעתו, ולהגישה לפני קצין התגמולים או לפני ועדת הערעורים, כדי ליצור בכך יריבות של "שתי אסכולות" ולהישען על הלכת בוסאני…"

לא כל דעה של רופא יחיד עולה לדרגת אסכולה. 

147. ע"א  192/85 קצין תגמולים נ' הכט, פד"י מה (5) 203.

הלכת בוסאני תופעל רק במקום בו הוצגו בפני ביהמ"ש שתי אסכולות רפואיות נוגדות שכל אחד מהן עומדת על רגליה ומבוססת בראיות. 

1887. ע"נ  146/87 הילמן נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי. פס"ד מיום 31.12.90, לא פורסם. 

פרשנות להלכת בוסאני. 

"עם זאת חלה התפתחות בפסיקה ואפשר לומר שבית המשפט העליון לאחר מתן פסה"ד בענין בוסאני צמצם את תחולתו בפרשת ביהם ע.א 395/73 פד"י כ"ח 2 עמ' 402, בעמ' 412 בכך שקבע במפורש שהלכת האסכולות חלה אך ורק אם ישנה מחלוקת על מקורה וטיבה של המחלה הנדונה בדרך כלל ורק מקום שאין אנשי הרפואה יודעים בעצמם כיצד המחלה נגרמת וצומחת… יש ללכת לפי האסכולה הנוחה יותר לתובע הנכה". 

הלכת קליג' – מהי אסכולה רפואית

52. רע"א  2027/94 קליג' נ' קצין תגמולים, פד"י נ (1) 529. מיום 28.9.95 פורסם בנבו

 

כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות, ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו ע"י מחקרים. 

צריך שאסכולה תקיים שני תנאים: בנוגע למהות הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השרות ובנוגע לעוצמת הקשר. 

כדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי צריך שהאסכולה תקבע כי מתקבל מאוד על הדעת שנסיבות כאלה יגרמו או יחמירו מחלה. 

1124. רע"א 8373/96 רפאל מאיר נ' קצין תגמולים, פד"י נז (1) 931. מיום 21/01/03  פורסם בנבו. 

חוזר על הלכת קליג' בנוגע לאסכולות. על האסכולה להגדיר ברמת פרוט סבירה את מהות המצב שגרם למחלה, ואין די בקביעה כללית ומעורפלת. נדרש שהאסכולה תקבע כי קיים קשר סיבתי ברמה גבוהה של הסתברות (מתקבל מאוד על הדעת) בין הנסיבות המסוימות אליהן נחשף התובע במהלך שירותו, לבין גרימתה או החמרתה של המחלה, היינו שהאסכולה הרפואית תקבע כי מתקבל מאוד על הדעת שתנאי השירות גרמו למחלה או החמירו אותה. קיומה של אסכולה התומכת בעמדתו של התובע מהווה הוכחה לכאורה בלבד לכך שמחלתו נגרמה עקב השירות הצבאי. במצב כזה, עובר נטל הבאת הראיות לקצין התגמולים, ועליו להוכיח כי נכותו של התובע לא נגרמה ולא הוחמרה עקב תנאי השירות. במקרים קיצוניים יאלץ ביהמ"ש להכריע בין אסכולות רפואיות מנוגדות ומבוססות ואז יעדיף ביהמ"ש את האסכולה המיטיבה עם התובע. אושר ב (1109א) דנ"א 1240/03 רפאל מאיר נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 

1182. רע"א 5853/00 ליאור ארייך נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון. פס"ד מיום 26.3.03. פורסם בנבו

דיון בהלכת קליג' ורפאל מאיר בענין אסכולות. אין די בקביעה כללית ומעורפלת. פרופ' רטן מתייחס למחלה ממקור בלתי ידוע שאצל חלק מהחולים עשויה להיות מושפעת ממתח – לא מספיק להוכחת קשר סיבתי ברמה של מתקבל מאוד על הדעת.  

2457. ע"א  310/93 קה"ת נ' ראובן לוי, הרכב בזק (מחוזי ירושלים) פס"ד מיום 11.1.07, לא פורסם. 

היו בפני הוועדה רופאים בעלי שם שתמכו בדעה כי מצבי מועקה קשים יכולים לגרום או לתרום להיווצרות מצב קבוע של יל"ד ואולם לא די בכך כדי להסיק כי קיימת אסכולה רצינית הסבורה כך. 

הדעה המקובלת והזרם הראשי ברפואה אינם מכירים בכך, והחולקים על הזרם הראשי עדיין אינם מהווים זרם של ממש שביהמ"ש יוכל לקבלו כאסכולה רפואית רציני המתבססת על מחקרים אמפיריים תקפים. 

3213. ע"נ 49739-02-12 חגית דיליאן נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים, הרכב הש' צור 23.1.14. פורסם בנבו. 

אסכולות. נטען כי מתח נפשי עקב תנאי שירות במשטרה גרם לטרשת נפוצה. הועדה העדיפה את חוו"ד פרופ' שדה, השוללת, עקרונית קשר בין טרשת נפוצה לבין מתח נפשי, על פני חווה"ד של פרופ' קרוסיס מטעם המערערת, שתמך בקשר. (בפסה"ד הועדה התייחסה גם לאפשרות שהמחלה החלה לפני השירות, ובנוסף שללה עובדתית את טענת המתח). 

הועדה דנה בשאלת הוכחת הקשר הסיבתי ונטל ההוכחה במקרה בו יש אסכולות:

כדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי, אין די בכך שהיא תאמר כי קיימת אפשרות שנסיבות מסוימות יגרמו למחלה מסוימת או יחמירו אותה. לקביעת קשר סיבתי, כפי שנדרש על-ידי החוק, צריך שהאסכולה תקבע כי "מתקבל מאד על הדעת" שנסיבות כאלה יגרמו למחלה או יחמירו אותה. אסכולה רפואית אינה משמשת הוכחה נחרצת, לכאן או לכאן, אלא רק הוכחה לכאורה. 

הוכחה כי קיימת אסכולה מבוססת וכי התובע מקיים את התנאים לפי האסכולה מספיקה כדי להעביר את נטל הראיה. כלומר, אם התובע הוכיח שקיימת אסכולה מבוססת הקובעת קשר סיבתי בין אירוע מסוים או מצב מסוים לבין מחלה מסוימת, בדרגה של מתקבל מאוד על הדעת, אז עובר אל קצין התגמולים הנטל להביא ראיות כי על-אף אסכולה זאת מחלתו של התובע לא נגרמה ולא הוחמרה עקב אותו אירוע או אותו מצב. 

במקרה דנן לא הוכח שקיימות אסכולות. 

כיצד מוכיחים קיומה של אסכולה? מהי הספרות הדרשת להוכחת קיומה של אסכולה רפאית

52. רע"א  2027/94 קליג' נ' קצין תגמולים, פד"י נ (1) 529. מיום 28.9.95 פורסם בנבו

 

כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות, ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו ע"י מחקרים. 

צריך שאסכולה תקיים שני תנאים: בנוגע למהות הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השרות ובנוגע לעוצמת הקשר. 

כדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי צריך שהאסכולה תקבע כי מתקבל מאוד על הדעת שנסיבות כאלה יגרמו או יחמירו מחלה. 

3494. ע"נ 22942-08-13 פלוני נ' מדינת ישראל, ועדת ערעורים ירושלים, הרכב הש' אחימן. 25.9.18. פורסם בנבו. 

"השאלה, אם קיימת אסכולה כזו או אחרת, היא שאלה עובדתית רפואית והיה על המומחה מטעם המערער, לא רק לטעון כי קיימת אסכולה כזו ולצרף מספר כזה או אחר של מאמרים אקראיים, התומכים בקיומו של קשר כזה, אלא היה עליו להוכיח כי מדובר באסכולה.

כיצד מוכיחים קיומה של אסכולה?  הוכחה כזו הינה מורכבת, שכן על הטוען לה להוכיח כי הגישה שהוא מציג היא גישה המקובלת אומנם רק על חלק מן החוקרים אולם כי מדובר בחלק משמעותי ובעל ערך מחקרי ולא דיעה "פרטיזנית". הוכחה כזו אפשר להעריך צריכה להראות במיטבה מבחינה סטטיסטית. איננו מכירים דרך אחרת להוכחת קיומה של אסכולה לבד מכך שהמומחה עצמו יצהיר בעניין זה וימסור לועדה נתונים הכרחיים, המאפשרים הכרה בקיומה של דיעה רצינית בתחום. לדוגמא, יהא זה מועיל לדעת  כמה מאמרים התומכים בגישה המדוברת פורסמו עד כה, על פני אלו שנים, מי פרסם מאמרים אלה, מהו מעמדם המחקרי של הכותבים השונים, מהו יחסם המספרי הסטטיסטי למאמרים הטוענים ההיפך על פני אותה תקופה, היכן התפרסמו המאמרים התומכים בגישה ההפוכה,  מהו דירוגם המחקרי הפרסומי של הגופים  שנתנו חסותם לפרסומים אלה, לעומת דירוגם המחקרי הפרסומי של הגופים שנתנו חסותם למחקרים סותרים,  האם מדובר בגישה הנלמדת בבתי הספר לרפואה, מופיעה בקודקסים של הספרות הרפואית, כל אלה פרטים האמורים להופיע בחוות דעתו של המומחה מטעם המערער. 

חשוב להדגיש כי אף שאחד החברים בוועדה הינו רופא, בדירוג בכיר מאד, עדיין אין לנו את המנדט לתת הכרה לאסכולה. תפקידה של הועדה אינו לבחון רמה של מחקרים ולהכריע ביניהם, במיוחד כשלא בהכרח יש ביניהם מכנה משותף כלשהוא. תפקידה של הועדה הוא לבחון אם המחקרים מהווים אסכולה מוכרת והקריטריונים להכרה באסכולה הם בין היתר, אלה הנקובים לעיל ואת אלה צריך להוכיח המערער, כאשר זוהי  הוכחה רפואית סטטיסטית.". 

49. ע"נ  367/83 בן שמואל יהודה נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' הומינר. פס"ד מיום 1.7.93, לא פורסם. 

אין די בכך שרופא או קבוצת רופאים מחזיקים בדעה מסויימת כדי כזו תחשב כאסכולה. הלכת האסכולות מתיחסת למקרה שבו קיים מצב של "תיקו" בין שתי דעות מקובלות בעולם הרפואה. 

מצטט את פרופ' זוהר לפיו אסכולה צריכה לבוא לידי ביטוי בספרי הלימוד החשובים. 

2069. ע"נ.  147/93 פתאל ישראל נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א הרכב הש' גרמן. 

לא ניתן לעגן אסכולה רפואית במאמרים שלא עברו את כור ההיתוך של ספרי הלימוד ברפואה. מסתמך על בן שמואל (49) 

2958. עב"ל 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד הארצי לעבודה 13.2.11. פורסם בנבו. 

פסק דין של ביה"ד הארצי לעבודה בענין נכות מעבודה.  

ביה"ד קובע כי יש לעדכן את הגדרת "אסכולה רפואית" הנוהגת ביחס לחוות דעת רפואיות בבתי הדין, כך שגם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי מידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכולללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להחשב כאסכולה עדכנית.  

קיומה של אסכולה רפואית היא שאלה עובדתית  

2004. ע"נ  12/83 דוד גולדשטיין נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט. פס"ד מיום 28.2.92. לא פורסם. 

קיום אסכולות רפואיות הוא שאלה עובדתית – רפואית הטעונה הוכחה ולגביה אין פס"ד של ערכאה גבוהה יותר מהווים תקדים מחייב. הצגת חוו"ד של רופא הדוגל בקשר בין מתח ויל"ד מול חווה"ד + פאנל מטעם המשיב עדיין לא הוכחה לקיום אסכולות. 

3494. ע"נ 22942-08-13 פלוני נ' מדינת ישראל, ועדת ערעורים ירושלים, הרכב הש' אחימן. 25.9.18. פורסם בנבו. 

"השאלה, אם קיימת אסכולה כזו או אחרת, היא שאלה עובדתית רפואית והיה על המומחה מטעם המערער, לא רק לטעון כי קיימת אסכולה כזו ולצרף מספר כזה או אחר של מאמרים אקראיים, התומכים בקיומו של קשר כזה, אלא היה עליו להוכיח כי מדובר באסכולה.

151. בג"צ 8426/03 יונתן מושיץ נ' ביה"ד הארצי והמל"ל, ביהמ"ש העליון. פס"ד מיום 24.1.05, פורסם בנבו.  

הליך לפי חוק נפגעי איבה. מומחים מטעם ביה"ד קבעו כי יש אסכולה הסוברת שטראומה כמו שעבר העותר יכולה לגרום למחלת ALS. נקבע כי הפוסק האחרון בקיומה של אסכולה הוא ביהמ"ש ולא המומחה. כדי לשכנע את ביהמ"ש שלא לקבל מסקנת מומחים בדבר קיומה של אסכולה נדרש המתנגד לה לשאלם שאלות הבהרה או להציג לביהמ"ש את הספרות עליה הם מסתמכים כדי שביהמ"ש יוכל לבדוק בעצמו אם מדובר בדיעה המוצגת כ"מבוססת" אם לאו. קביעת הקשר הסיבתי במקרה זה לא מונעת מהמל"ל להעלות טענותיו נגד קיום אסכולה בהליכים אחרים, בהם תתעורר שאלה דומה.  

האפשרות להוכיח קשר סיבתי קונקרטי גם בהעדר אסכולה רפואית

279. ע"נ  4/94 ירון גולדשטיין נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב הש' גלדשטיין. פס"ד מיום 1.3.99, לא פורסם. 

פס"ד בענין סכרת. 

אם הוכח שאין אסכולות או כי הדעה הרפואית המקובלת אומרת שקיים קשר סיבתי כזה בדרגת הסתברות נמוכה שאינה מגיעה לדרגה של מתקבל מאוד על הדעת, עדיין פתוחה הדרך בפני התובע להוכיח כי במקרה המיוחד שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השרות המיוחדים שלו. 

669. ע"א 4814/99  כהנא צבי נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה. פס"ד מיום 2.10.00. פורסם בנבו. 

גם בהעדר אסכולה רפואית התומכת בעמדתו של המערער, פתוחה בפניו הדרך להוכיח, ע"י הבאת תשתית ראייתית הדרושה לכך, כי המחלות מהן הוא סובל נגרמו או הוחמרו ע"י תנאי השרות. 

839. ע"א 1591/00 רחל מזרחי נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים. 9.12.01. פורסם בנבו.

במקרים חריגים בהם אין אסכולה הקובעת קשר סיבתי, עדיין יכול התובע להוכיח שבמקרה הספציפי שלו, כן מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש. במקרה כזה רמת ההוכחה היא כמקובל במשפט האזרחי. 

1124. רע"א 8373/96 רפאל מאיר נ' קצין תגמולים, פד"י נז (1) 931. מיום 21.1.03  פורסם בנבו.

גם לאחר דחיית הטענה בדבר קיומה של אסכולה ניתן להוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות הספציפיים של המערער והמחלה. אושר ב (1109א) דנ"א 1240/03 רפאל מאיר נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 

1529. ו"ע 1238/01 אושרית עובד נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורם ת"א, הרכב הש' רביד 27.5.04 פורסם בנבו. 

אסכולה רפואית משמשת הוכחה לכאורה כי קיים קשר סיבתי ובכך עובר הנטל אל קצין התגמולים להביא ראיות, כי על אף קיומה, מחלתו של המערער לא נגרמה ולא הוחמרה עקב השירות. עם זאת, גם אם לא הוכח קיומה של אסכולה, עדיין פתוחה בפני המערער הדרך השניה להוכחת קיומו של קשר סיבתי – הוכחה כי במקרה הקונקרטי הנדון נגרמה המחלה עקב תנאי השירות. 

2611. ע"א 3007/03 נבות עידו נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 3.7.06 פורסם בנבו

המערער טען לקשר בין מתח נפשי במהלך השירות למחלת הקוליטיס. ועדת הערעורים מחקה הערעור על הסף בהסתמך על רע"א 2985/97 רפאל מאיר. ביהמ"ש קיבל את הערעור על המחיקה וקבע כי גם בהעדר אסכולה רשאי המערער לנסות להוכיח קשר קונקרטי וקבעה כי יש לאפשר לו להוכיח כי מחלתו הוחמרה עקב תנאי השירות. ביהמ"ש קבע כי בשימוש שעשתה הועדה בסמכותה היא שללה מהמערער את יומו בביהמ"ש.  

3613.     ע"נ 56336-07-18 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' גרדשטיין – פפקין. פס"ד מיום 29.12.21. פורסם בנבו.

               הכרה בהחמרת טרשת נפוצה בגלל מתח נפשי.

העדרה של אסכולה אינו סותם את הגולל על האפשרות להוכיח קשר סיבתי, וזאת באמצעות המסלול הפרטני:

""המסלול הפרטני" הוא המתווה האפשרי להוכחת הקשר הסיבתי במקרים קונקרטיים. אך לא מדובר במתווה קל ופשוט. היעדר אסכולה רפואית מעמיד לפני החייל והחיילת רף גבוה. נטל ההוכחה מונח לפתחם, ומגבלות הידע והמחקר הרפואי מציבות להם מכשול. כפי שנכתב בדנ"א 1240/03 מאיר נ' קצין התגמולים (17.11.2003): "מטבע הדברים, משנקבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בקיומו של קשר סיבתי כללי, מתמעטים עד מאוד המקרים שבהם עשוי להיות מוכר קשר סיבתי על בסיס אינדיווידואלי". אך גם אם המקרים מעטים – הם קיימים. הוכחה פרטנית אפשרית, במיוחד בשים לב שסטנדרט ההוכחה במשפט האזרחי הוא מאזן ההסתברויות ואינו שקול לדרישות ההוכחה המאפיינות את עולם המדע".